100%

חברות המעוניינות להירשם לשנה הבאה לחצו כאן ←

יומן מסע: תשתיות ובנייה- לא מה שחשבתם

מאת: אופיר קורן (13.12.2015)

לפני כשלושה חודשים התחלתי בתהליך המיונים לפרויקט "דה לידרס" אליו נחשפתי כבר בשנתי הראשונה במכללה, השנה הראשונה שבה הפרויקט החל. ראיתי את כל השלטים ופסלי הקרטון של הסטודנטים וחשבתי לעצמי שזה יכול להיות ממש מגניב אם אני גם אקח בו חלק ביום מן הימים. הגורל הוביל אותי לכך שלקראת שנה ג' באמת חיפשתי אופציות תעסוקה חדשות, דרך להכיר את עולם משאבי האנוש האמיתי ולא האוטופי עליו אני לומדת בשיעורים ובתזמון מושלם החלו המיונים ללידרס. בין כל שלב לשלב סף ההתרגשות והרצון לעבור ולהצליח רק הלך ועלה. ואז זה הגיע, הטלפון המיוחל- "התקבלת ל'שיכון ובינוי סולל בונה תשתיות'". טלפונים להורים, לחברים, לבוס בעבודה הקודמת, יום צילומים, יום הכנה ואז במקביל לשבוע הראשון בלימודים- התחלתי!

היום הראשון היה קצת מלחיץ, לא ידעתי באמת לאן אני נכנסת אבל אין ספק שקיבלו אותי בידיים פתוחות ובחיוכים. הכרתי את צוות משאבי אנוש בחברה, קיבלתי הסברים והכרתי אנשים, אפילו עברתי סיור במרכז המבקרים של הקבוצה (מומלץ בחום!). הכי שמחתי לשמוע על כך שאירוע החברה של סולל בונה הולך ומתקרב ויש המון דברים להכין לקראתו. לא יהיה מוגזם להגיד שאין דבר שאני יותר אוהבת מלהפיק דברים! ימי הולדת ומסיבות הפתעה, יום נישואים, מסיבות רווקות, You name it! הזמן קצר והמלאכה מרובה והצוות שמח להיעזר בי במשימות השונות החל מחלוקת הזמנות ועד ארגון ההסעות. בין לבין זכיתי לערוך גם כמה שיחות קליטה לעובדים שהחלו לא מזמן את עבודתם בחברה. שמחתי לנהל איתם את השיחות ולשמוע איזו עבודת צוות מתרחשת באתרי הבנייה, כמה הם מרוצים ומרגישים חלק מ"שיכון ובינוי- סולל בונה". באחד מהימים החלה הסופה הגדולה בחוץ, בקלות יכולתי להרגיש את הלחץ במטה החברה שמא מישהו מהעובדים יפגע או אחד המנופים ייפול. אך בזכות תקנים ובטיחות שכה מקפידים עליה וגם לא נגרם נזק לאף עובד בחברה וכולם נשמו לרווחה והמשיכו בעבודה.

ההכנות לאירוע החברה המשיכו והייתי שמחה שהצוות סמך עליי מספיק כדי לשתף אותי במשימות. כשהאירוע סופסוף הגיע באמת הרגשתי חלק ממחלקת משאבי אנוש ב"סולל בונה". כבר מהרגע שנכנסתי לאולם האירועים "לאגו" הוקפתי בהרבה אנשים, את חלקם הכרתי יותר ואת חלקם פחות ועדיין, החום והאהבה שקיבלתי מהם לא דמו לשום מקום אחר בו עבדתי קודם. לרגע לא הרגשתי "הבחורה החדשה". כולם דיברו איתי, רקדו, הצטלמו ובאמת הרגשתי חלק ממשפחה, חלק מדבר הרבה יותר גדול מעוד סתם מקום עבודה. "סולל בונה" היא באמת משפחה אחת גדולה. לא משנה כמה קראתי על החברה באינטרנט לפני שנכנסתי להתמחות הזו, האסימון נפל לי רק באירוע. הוקרנו סרטונים על מסכי ענק באולם ופתאום הבנתי כמה מגזרים, דתות ותרבויות החברה מכילה בתוכה ועדיין, כזו ערבות הדדית, הבנה, הכלה ועבודת צוות לא קיימת לדעתי בשום מקום אחר במדינת ישראל.

לפני שנכנסתי ללדירס חששתי שמא יהיה לי משעמם בהתמחות. היו לי כל כך הרבה חששות שכדי לפרט אותן אצטרך בלוג שלם. לפני שהתחלתי את הפרויקט שאלו אותי כחלק מהמיונים היכן ארצה להתמחות. לא הייתה לי תשובה חד משמעית אבל "שיכון ובינוי" לא עלו בראשי. אחרי שלושה שבועות בחברה אני יכולה לומר שלא יכולתי לבקש משהו טוב יותר ואני לא יכולה לחכות להמשיך ולהתמחות במשפחה הזו!

שלכם,

אופיר קורן.

הוסף תגובה
חובה להוסיף שם על מנת להגיב
חובה להוסיף כותרת על מנת להגיב

* פרסום התגובה הינו שיקול בלעדי של מנהלי האתר, תגובות בעלות תוכן בלתי הולם לשיקולי המערכת לא יפורסמו.

תגובות (0 סה״כ)

×

תגובתך התקבלה בהצלחה

מנהל יבחן את תגובתך בהקדם והיא תפורסם בהתאם לשיקולי המערכת, המשך גלישה נעימה!

×

בקשתך נשלחה בהצלחה.

אנו נחזור אליכם בהקדם האפשרי!

×

פרטיך נרשמו בהצלחה

ניצור עימך קשר בהקדם האפשרי.

×

שגיאה

שגיאה

×

פרוייקט The Leaders מציע לחברות נוספות, מובילות, לקחת חלק בפרוייקט ולהציע התנסות מעשית לאחד הסטודנטים המצוינים של המסלול האקדמי המכללה למנהל. במידה והחברה שאת/ה מייצג/ת מעוניינת לקחת חלק בפרוייקט, אנא מלא/י את הפרטים הבאים וניצור איתך קשר בהקדם.

חברות המעוניינות להירשם לפרוייקט של שנה הבאה:

×