מאת: אלון סלע (08.12.2015)
יום ראשון בבוקר. מתחיל את המסע לירושלים, בדרכי ליום הראשון של ההתמחות בקרן הון סיכון- JVP. בשבועות שלפני תחילת ההתמחות קראתי כל כתבה ופרט מידע על הקרן, אבל פתאום בדרך, אני מתחיל לקלוט שזה הופך להיות אמיתי.
אני מגיע לכניסה הראשית של המבנה ההיסטורי "בית המדפיס", מבנה לבן מרשים, אשר שימש בשנים הראשונות להקמת המדינה ועד סוף שנות ה 70 כמקום להדפסת שטרות כסף והטבעת מטבעות.
רגע לפני פתיחת הדלת אני מתלבט האם להכניס את החולצה למכנס או לא. לבסוף החלטתי ללכת על הלוק הרציני ולשדר שאצלי החולצה המכופתרת והנעליים האלגנטיות, זה עניין שבשגרה.
עם הגעתי, נעמה מנהלת המשרד הראתה לי את מקום הישיבה שלי. לרגע לא חשבתי שיהיה לי מקום קבוע משלי, כבר הייתי מוכן לשבת על שרפרף או להעביר את היום בעמידה.
על השולחן חיכתה לי תיקיה ועליה רשום: ""Alon ,WELCOME we're GLAD YOU'RE HERE!. כבר הגעתי למספר מקומות עבודה בחיי, ובקבלת פנים כזו עוד לא נתקלתי. עבורי זה כלל לא מובן מאליו, וישר הבנתי שזכיתי ושהגעתי למקום מאוד מיוחד.
פגשתי את נופר עמיקם, רכזת המתמחים, והיא עשתה לי סקירה על פעילות הקרן: חברות שהשקיעה בהן, תחומי הפעילות שלה ובעלי תפקידים. אני חושב שמעולם לא קבלתי כל כך הרבה מידע בעשר דקות. תוך כדי ההסבר אני מבין שהיא מדברת בגוף ראשון " אנחנו נפגש איתם אחרי זה, אנחנו צריכים לבדוק לגבי הסטרטאפ הזה.." בלי טקסיות ובאלגנטיות ירושלמית, אני מוצא את עצמי מתחיל לעשות עבודת אנליזה על חברות בשלבי השקעה שונים, ובוחן הזדמנויות השקעה עבור הקרן.
ב ,JVP -ב11:00 בבוקר, הקצב שאתה רגיל אליו בעולם החיצוני משתנה לקצב המיוחד של הארגון- הכל בהילוך מהיר, פגישה אחרי פגישה, בקצב מסחרר. פתאום אני מתחיל להבין את רמת המקצועיות שמסביבי- כנראה שככה זה מרגיש להיות חלק מאחת הקרנות הון סיכון המובילות בישראל.
בהמשך, פגשתי את חיים קופנס- שותף בקרן. חיים אמר " רק רציתי להיזכר איך אתה נראה, תרשום שם של חברה, שבוע הבא אני ואתה נפגשים איתה- תבוא מוכן". כפי שכבר אמרתי, פה באים לעבוד ואין דברים "בכאילו".
משרדי הקרן, ממוקמים בקומפלקס רחב "רובע המדיה של JVP" המהווה מרכז לסטרטאפים בשלבים מוקדמים בהם משקיעה הקרן. במקום גם פועל "סיפתח" אקסלרטור שהתחיל כפרויקט 'מחתרתי' של אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית מתוך מטרה לפתח בירושלים סצנת סטרטאפים. אני פוגש את היזמים ומרגיש את האווירה המיוחדת. למרות שכולם עובדים מסביב לשעון הם מספיקים לעצור לרגע, ללחוץ ידיים ומזמינים לרביעי שמח של שתיית וויסקי.
אני יוצא בערב מהמשרדים, ומנסה לעבד את היום שהיה. פתאום הדרך מירושלים נראית קצרה מרוב מחשבות, רגשות ודברים שעוד צריך לעשות.
ברור לי שאני הולך לחוות תקופה מרתקת ומעשירה. אני נמצא במקום שמייצר סביבה עם אנרגיות מעולות והמון הזדמנויות.
לאן זה ייקח אותי? אעדכן בבלוג הבא..